פסקדין בתיק ב"ל 22595-02-12

1.       ביום 18/10/09, הגיש התובע לנתבע תביעה להכיר בו כמי שנפגע פגיעה בעבודה, בכך שעקב תנאי עבודתו ברעש, הוא לקה בירידה בשמיעה וכן בטנטון.

          הנתבע, במכתבו לתובע מיום 25/7/11, דחה את התביעה, בטענה של העדר קשר סיבתי בין החשיפה לרעש בעבודה, לבין ליקוי השמיעה.

2.       כנגד כך - הגיש התובע את התובענה שבפנינו, שבה טען כי יש להכיר הן בירידה בשמיעה והן בטנטון, כבתוצאה של פגיעה בעבודה.

          הנתבע, בכתב הגנתו, חזר על הטענה שבמכתב הדחיה בדבר העדר קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה לבין החשיפה לרעש בעבודה, אך לגבי הטנטון - הוסיף הנתבע טענה נוספת, שלפיה לא התקיים בתובע התנאי האמור בסעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (שייקרא להלן: " החוק"), בדבר פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי בקשר לפגיעה בתפקוד עקב הטנטון.

3.       בהחלטה מיום 4/4/12, נקבע אופן ההתדיינות בתובענה, כך שתחילה ימונה מומחה מטעם בית הדין אשר יתבקש לחוות את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי השנויה במחלוקת, ובהמשך, לאחר מיצוי הליכי קבלת חוות הדעת, תוכרע המחלוקת בשאלת הקשר הסיבתי. אם ייקבע שאין קשר סיבתי בין הירידה בשמיעה לבין החשיפה לרעש - התביעה תידחה. אם ייקבע שיש קשר סיבתי כזה, תידון המחלוקת בשאלת קיום תנאי סעיף 84א(ב)(3) לחוק, ולשם כך יהיה ניתן להסתפק, כנראה, בטיעונים בלבד שיסתמכו על החומר הרפואי.

          (נעיר כי דרך זו של התדיינות נקבעה כנגד עמדת הנתבע, שסבר שיש להכריע תחילה בשאלת קיום תנאי סעיף 84א(ב)(3) לחוק, ורק בהמשך למנות מומחה. מאחר שממילא התנאי להכרה בטנטון כבתוצאה של פגיעה בעבודה הוא קיומם של תנאי סעיף 84א(א) לחוק - עמדה זו של הנתבע לא היתה נראית עמדה סבירה, ועדיין אין היא כזו).

4.       בהתאם להחלטה מיום 4/4/12, ולאחר שהושלמו הליכי קבלת החומר הרפואי, מונה ד"ר ארז בנדט כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין.

          המומחה נתן את חוות דעתו, ובהמשך - גם השיב על שאלות הבהרה שהופנו אליו ביוזמת הנתבע.

5.       מחוות דעתו של המומחה ומתשובותיו על שאלות ההבהרה, עולה כי לדעת המומחה, יש להפריד לגבי מצבו של התובע בכל אחת מאוזניו; באוזנו השמאלית של התובע, התובע סובל מחרשות שאינה קשורה לחשיפה לרעש. באוזנו הימנית של התובע, סובל התובע מירידה בשמיעה שנגרמה בשל גורמים שונים; מחצית מהליקוי אמורה להיזקף לחובת החשיפה לרעש ומחציתה השניה לחובת גורמים אחרים.

6.       לאחר שתשובות המומחה על שאלות ההבהרה הגיעו אל הנתבע, שינה הנתבע את עמדתו, והודיע כי הוא מסכים להכיר בירידה בשמיעה באוזנו הימנית של התובע, כבתוצאה של פגיעה בעבודה. גם התובע מסכים לקביעה זו.

7.       משכך - נותרה המחלוקת בענין קיום תנאי סעיף 84א(ב)(3) לחוק. בענין זה, קיבלו הצדדים הזדמנות להשלים את טיעוניהם בכתב. הנתבע אכן ניצל את ההזדמנות.

העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות מהמסמכים שבתיק

8.       התובע, יליד שנת 1965, עבד בעבודות ריצוף בתנאים של חשיפה לרעש מזיק, למעלה מ-20 שנה. חשיפתו של התובע לרעש בעבודתו גרמה לו לירידה בשמיעה באוזנו הימנית (באוזנו השמאלית - לקה התובע בחרשות בלא קשר לחשיפה לרעש).

9.       התובע פנה לטיפול רפואי והתלונן - בין השאר - על טנטון. תלונות הטנטון פורטו במסמכים הבאים:

א.      ביום 22/2/05, ביקר התובע אצל רופא אא"ג, והתלונן על טנטון. נרשמה גם אבחנה של טנטון באוזן ימין.

ב.       ביום 24/2/05, נערכה לתובע בדיקת שמיעה, ונכתב כי התובע התלונן שם על טנטון שהחל כחצי שנה לפני כן.

ג.       ביום 8/3/05 נערכו לתובע בדיקת שמיעה ובדיקת מאפייני טנטון. נקבע כי יש טנטון חלש באוזן ימין.